פסק-דין בתיק ת"ק 15117-08-12

1.         הנתבע שכר מהתובע דירה לתקופת שכירות של שנה (להלן:"המושכר") בדמי שכירות חודשיים של 3,000 ש"ח. לנתבע אף ניתנה האפשרות להאריך את תקופת השכירות לשנה נוספת והפנוי יכול להיות לא לפני 10.11.12.

            לתובע נודע, שהנתבע מתכוון לפנות המושכר בטרם תמה תקופת השכירות ובסופו של יום, פינה הנתבע את המושכר ביום 28.5.12.

            בשל פינוי מוקדם זה ולאור הוראות החוזה, מבקש התובע לחייב את הנתבע בסכום כולל של 29,929 ש"ח, הכולל בחובו: תשלום סך של 15,000 ש"ח, שהם דמי שכירות עבור 5 חודשים - שעדיין נותרו על תום תקופת השכירות.

            כמו כן, טוען התובע, שהנתבע השאיר המושכר במצב רעוע והרוס עד כי נזקקה לשיפוצים.

            התובע מעריך תיקון הנזקים לסך של 7,429 ש"ח וגם בסכום זה מבקש התובע לחייב הנתבע.

            בנוסף לסכומים הנ"ל, מבקש התובע לחייב את הנתבע בסכום נוסף של 7,500 ש"ח עבור צער ועוגמת נפש.

2.         הנתבע הגיש כתב הגנה, בו מעלה הוא את טענותיו כנגד טענותיו של התובע והטענות העיקריות הן:

            א.         בשל חילוקי דעות, שהיו בין התובע ובין הנתבע בקשר להחלפת ברז במטבח, ביקש התובע מהנתבע לפנות את המושכר והתובע אף איים, שיביא הובלה ואנשים שיפנו את הנתבע מהמושכר, אם לא יתפנה.

                        לבסוף, החליף הנתבע על חשבונו את הברז ועם זאת החל לחפש אחר מושכר חלופי.

            ב.         א)        חודש לפני הפינוי, נפגש הנתבע עם רעייתו של התובע והנתבע אמר לה, שהם מפנים את המושכר בעוד כחדש וידאגו להמציא דיירים חלופיים עוד לפני מועד תשלום דמי שכירות הבאים.

             רעייתו של התובע השיבה, שאם הנתבע ימצא דיירים חלופיים, לא תהא בעיה ויסכימו לפינוי המוקדם.

             הנתבע שילם לרעייתו של התובע את דמי השכירות לחודש האחרון וקיבלו ממנה את השיקים של דמי השכירות לחודשים הנותרים ואף נתנה להם מסמך המאשר היעדר חוב דמי שכירות.

                        ב)         הנתבע עשה כל המאמצים, הן על ידי פרסומים שונים והן על ידי פנייה למתווך על מנת למצוא דיירים חלופיים וכתוצאה מכך אף הגיעו אנשים רבים, אך התובע לא הסתדר איתם.

             עם זאת, הגיע זוג שוכרים, אשר ניהלו מו"מ עם התובע ובעקבות זאת נתבקש הנתבע לפנות באופן מיידי ולצורך הפינוי, אף עזרו שכנים וגם התובע לפנות ולנקות הדירה והנתבע עצמו שיפץ וצבע כל מה שהיה צריך ופינו את המושכר על מנת שהתובע יוכל להשכירה לאותו זוג.

                        ג)         למרות ההכנות הנ"ל, לא הגיע התובע לפגישה עם השוכרים החדשים - למרות רצונם של השוכרים לשכור הדירה ובהמשך נודע לנתבע, שבאותו זמן היה התובע עסוק בסגירת חוזה למכירת המושכר ואכן, בתאריך 7.7.12 נמכר המושכר.

            ג.          הנתבע מכחיש הטענה, שהמושכר היה במצב רעוע והרוס, משום שהנתבע עצמו בעל מקצוע והוא זה אשר שיפץ וסידר את כל הליקויים וגם החליף רשתות ותיקן תריסים.

            לאחר ביצוע התיקונים ביקש הנתבע מהתובע לבוא ולבדוק התיקונים, אך התובע התחמק מלהגיע, משום שהדירה כבר נמכרה.

3.         לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לגופן ולאחר שעיינתי בכל חומר הראיות שהוגשו לבית המשפט, אתייחס להלן, לכ"א מפרטי הסעדים אותם תבע התובע בתביעה זו.

4.         בהתייחס לתביעתו של התובע, בדבר חיובו של הנתבע לשלם לו סך של 15,000 ש"ח כדמי שכירות עבור חודשים שלא נוצלו עד תום תקופה החוזה- מחליט אנוכי לדחות התביעה בגין פריט זה - לאור הנימוקים הבאים: